<h1>רבינו ירוחם נכ"א ח"ז</h1>
<h2>דף י.</h2>
סוכת החג בחג פטורה מן המזוזה כך פשוט בגמ' לפי שאינם עשויין לדיר'. חנויות שבשווקים פטורים מן המזוזה לפי שאינם עשויין לדירה כך פשוט בגמרא.
<h2>דף יא.</h2>
מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע כלומר בז' שנים ושל רבים נבדקת פעמים ביובל כך פשוט בגמרא.
בית שער שאין בית פתוח לתוכו ואכסדרה ומרפסת ובית הכסא ובית הבורסי ובית המרחץ והטבילה ובית הבקר ובית העצים שהנשים רוחצות בו פטורים מהמזוזה. ושערי בתים ושערי חצרות ושערי מדינות ועיירו' ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפי' ובית התבן ובית הבקר ובית העצי' סתם כלם חייבין במזוז' פשוט. ומה שכתבתי בית העצי' סתם שחייבת כלומר שאין הנשי' רוחצות בו, כתב הרמב"ם דוקא שהנשים מתקשטות שם, ותמהו עליו.
<h2>דף יא:</h2>
וכיפה שיש ברגליה י' טפחים חייבת במזוזה כך פשוט בערובין וביומא. והוא פתח עשוי מאבנים ועגול למעלה וקצר ויש לו רגלים מהבנין ואחר כך למעלה מתחילין לעגלו, ואם אין גבוה י' אפילו יש ברגליה שלשה טפחים גוב' ויש בו כדי (לחזק) [לחוק] להשלימו לי' פטור מן המזוזה דלא אמרי' חוקקין להשלים כלומ' רואין אותו כאלו הוא חקוק.
פתח בית הכנסת ובית המדרש פטורים מהמזוזה. אבל פתח קטן שיש לו בביתו בין ביתו לבית הכנסת שרגיל ליכנס בו לבית הכנסת חייב במזוזה, וכן לבי' המדרש, כך פשוט ומוכח וביומא ובברכות. אבל בירושלמי [מגילה פ"ד הי"ב] כתב שבית המדרש חייב במזוזה, ובמדרשו של ר"מ מרוטנבורק לא היה בו מזוזה והיה אומר כשהיה ישן שינת עראי שם היתה רוח רעה מבעתתו עד שקבע שם מזוזה. ואם היה בבית הכנסת בית דירה לחזן והיה דרך הפתח נכנס ויוצא תמיד החזן, היה חייב במזוזה כך פשוט ביומא. וכן בית הכנסת של כפרים דדירי ביה אורחים אבל לא של כרכים. נראה לפי זה שאות' בתי כנסיות ובתי מדרשות שיש שם פתחים זו לפנים מזו, א' פתוח לרשות הרבים או למבוי, וא' בפנים פתוח לעזרה, ובעזר' יש בית לשמש או לש"ץ, שהפתח הראשון חייב ולא הפתח שלפנים, כי מהפתח שלפנים ולפנים אין בו בית דירה.
